בסוף 2016, אחרי לא מעט דיונים שנערכו בנושא, אושר החוק שמחייב את ציבור העצמאים לחסוך לפנסיה. החוק נכנס לתוקפו בינואר 2017 במטרה ברורה לתקן את הפערים הקיימים בין עצמאים ושכירים בישראל. פערים שנוצרו בעיקר בכל מה שקשור לחיסכון הפנסיוני, הזכאות לדמי אבטלה ותשלומי הביטוח הלאומי. במדריך שלפניכם נתמקד בפן החיסכון לפנסיה של חוק פנסיה חובה לעצמאים ונענה על שאלות שכיחות וחשובות בנושא.

 

ההצעה החדשנית שגובשה במשרד האוצר כוללת מספר תקדימים היסטוריים. לדוגמה, היא כוללת הפחתה של התשלומים למוסד לביטוח לאומי עבור חלק ניכר מהעצמאים, מחייבת את העובד העצמאי להתחיל להפריש כספים לפנסיה ובנוסף מאפשרת לעצמאי למשוך חלק מסוים מההפרשה, במקרה מצער של סגירת העסק. בעקבות אישור הצעת החוק, אמר שר האוצר, משה כחלון, כי מדובר ביום היסטורי עבור אוכלוסיית העצמאים. לטענתו, החוק שאושר יוביל לשיפור של רמת החיים של העצמאים לא רק בתקופת הגמלאות אלא גם במהלך שנות העבודה. הוסיף וציין כי אוכלוסיית העצמאים היא מאבני היסוד של הכלכלה הישראלית ובדיוק כפי שהמדינה יודעת לקחת מהם מסים, כך גם עליה לדאוג להם לכרית ביטחון בימים הטובים פחות. במאמר שלפניכם נפרט על כל פרטי החוק.

 

עיקרי החוק

 

האם החוק אכן מיטיב עם עצמאים?

 

כמה צריך לחסוך?

 

שאלות נפוצות

 

1. אז למה בעצם היה צריך חוק פנסיה לעצמאים?

 

לפי הנתונים שאספה הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), נכון להיום כ-400 אלף ישראלים מתפרנסים כעצמאים, המהווים כ-12.5 אחוז מכלל המועסקים במשק הישראלי. חלק ניכר מהעצמאים, בדגש על העצמאים ברמות ההכנסה הבינונית והנמוכה, לא מפרישים כספים לחיסכון פנסיוני וכתוצאה מכך עשויים בהחלט למצוא את עצמם בגיל מבוגר, ללא מקור הכנסה.

 

בשנת 2008 נכנס לתוקפו חוק פנסיה חובה לשכירים, אך לעומת זאת עצמאים לא היו מחויבים מעולם להפריש כספים לפנסיה. כתוצאה מכך נוצר פער בלתי נמנע בשיעור ההפרשה לפנסיה בין אוכלוסיית העצמאים לאוכלוסיית השכירים.

 

 

2. עיקרי החוק

 

החל מתחילת שנת 2017 נוצר חוק הנקרא פנסיה חובה לעצמאים, המחייב להפריש כספים למוצר חיסכון פנסיוני. הכוונה היא לקופת גמל, ביטוח מנהלים או קרן פנסיה. מדובר בסכומים מוגדרים, הנקבעים בהתאם לרמת ההכנסה של העצמאי. כמו כן החוק מגדיר כי עצמאים שהפסיקו באופן מוחלט לעבוד במשלח ידם או עצמאים שסגרו את העסק שלהם, יוכלו למשוך עד שליש מההפקדות בקופת הגמל או קרן הפנסיה, או סכום כסף המקביל לשלושה חודשי שכר מינימום (לפי הגבוה מהם).

 

יש לציין כי מדובר בתחליף לא מוצלח במיוחד לדמי האבטלה שלהם זכאים השכירים, אך לא העצמאים. מומלץ לקרוא גם על קרן השתלמות לעצמאים. החוק "החדש" שאושר, מחייב כמעט את כל העצמאים במשק הישראלי להתחיל לחסוך לפנסיה, אך לא את כולם. החוק חל נכון לכתיבת שורות אלה על העצמאים שבין גיל 60-21 שנה, הפעילים כעצמאים יותר משישה חודשים. יחד עם זאת, אם בתחילת שנת 2017 (הראשון בינואר) העצמאי היה בן 55 לכל הפחות, הוא לא יהיה מחויב להפקיד כספים לפנסיה.

 

כדי שתוכלו לוודא שאתם מפקידים לפנסיה כנדרש על פי חוק פנסיה לעצמאים, באפשרותכם לבחור באחת מהדרכים הבאות:

 

· להפקיד הפקדה מינימלית של כמה מאות שקלים באופן רבעוני או חודשי ובסוף שנת המס להשלים את ההפקדה בהתאם להנחיות רואה החשבון או ההכנסה החייבת

 

· להפקיד בהתאם להכנסה החייבת השנתית המוערכת הפקדה רבעונית או חודשית ואז לבצע את ההתאמות הנדרשות בסוף השנה

 

· חשוב לציין בהקשר זה כי בחלק מקרנות הפנסיה ובכל קופות הגמל ישנה אפשרות להפקיד רק פעם אחת בשנה, לקראת סיום השנה, בהתאם כמובן להכנסה החייבת. יחד עם זאת, עובד שיבחר באפשרות הלכאורה אטרקטיבית הזאת, לוקח סיכון, שכן יתכן שקשיים תזרימיים יקשו מאוד על ביצוע ההפקדה השנתית ביום אחד. מעבר לזה, אם אתם אכן מתכננים לבצע הפקדה לקרן הפנסיה באופן חד פעמי, עליכם לוודא מעבר לכל צל של ספק שאתם יכולים לעשות כן מבלי שתאבדו את רצף הזכויות בקרן ואת הכיסויים הביטוחיים הרלוונטיים.

 

חוק פנסיה לעצמאים

3. האם החוק החדש אכן מיטיב עם העצמאים?

 

מן הסתם, בדומה לכל מהלך גדול שבו המדינה מכריחה ציבור כזה או אחר לעשות דבר מה, הרי שגם חוק פנסיה חובה לעצמאים, הצליח לעורר לא מעט ויכוחים. במאמר זה, נתמקד אך ורק בצד של החיסכון לפנסיה ולא ניגע באספקטים אחרים הנוגעים לקונפליקט שהצליח לייצר החוק, כמו האם מדובר בפתרון הולם לבעיית דמי האבטלה או האם ההתערבות של המדינה בנושא הפנסיה מוצדקת או לא. ובכן, ישנן מן הסתם דעות בנושא לכאן או לכאן, אך כשמסכמים את כל הטיעונים ומביאים בחשבון את היתרונות והחסרונות, קשה שלא להגיע למסקנה כי סך הכול מדובר בחוק חיובי ביותר עבור ציבור העצמאים בישראל. הסיבה לכך נעוצה בעובדות הבאות:

 

· עצמאים רבים מאוד בישראל לא מבטחים את עצמם ולא חוסכים – כפי שוודאי אין צורך לספר לכם, כלל וכלל לא קל להיות עצמאי בישראל בימינו. רוב רובם של העצמאים בישראל מוצאים את עצמם במאבק יומיומי כדי להצליח להתפרנס בכבוד והמכשולים העומדים בפניהם רבים ומגוונים: מוסר תשלומים לקוי, תנאי השוק הקשים, מסים גבוהים ועוד. המציאות המורכבת והבעייתית הזאת, גורמת לכך שחלק ניכר מהעצמאים פשוט לא מפקידים כספים למען העתיד שלהם, לא דרך קרן פנסיה ולא בשום דרך שהיא. אז אמנם מדובר במהלך שבו המדינה מחייבת את העצמאי לעשות דבר מה שהוא לאו דווקא מעוניין לעשות מרצונו החופשי, אך בכך המדינה מצמצמת את הסיכוי שיסבול מעוני לעת זקנה.

 

· ההפקדות לחיסכון הפנסיוני גבוהות יותר מהקטנת ההכנסה נטו – במקביל להפיכת החיסכון לפנסיה לחובה, המדינה גם שינתה את שיעור ההפרשות שלציבור העצמאים לביטוח לאומי. השילוב בין הקטנת ההפרשה לביטוח לאומי לבין הטבת המס המתקבלת כשמפקידים לפנסיה, יוצר מצב חיובי שבו הפקדות העצמאי לפנסיה גדולות יותר מהקיטון בהכנסה שלו נטו, בשיעור שיכול להגיע עד פי חמישה.

 

· יצירה של קצבה בגיל הפרישה – ההכנסה שתתקבל לאחר הפרישה לגמלאות תלויה בעיקר בחוסך עצמו. אם אתם בונים על המדינה שתשלם לכם קצבת הכנסה, חשוב שתדעו שהקצבה שמספק הביטוח הלאומי נעה בין 2,200-1,500 שקלים בלבד ולפיכך היא לא מאפשרת חיים מכובדים. כדי שנוכל להפסיק לעבוד בשלב כזה או אחר, עלינו להפריש כספים לחסכון פנסיוני. מובן שניתן לחסוך גם באופן עצמאי, אבל קחו רק בחשבון שהתשואות שהצליחו להשיג מוצרי הפנסיה השונים בשני העשורים האחרונים, נעו בין 6-4 אחוז ויתרה מכך, זכרו שכל הרווחים הנם פטורים ממס.

 

חוק פנסיה לעצמאים4. כמה כסף צריך לחסוך ולהפקיד?

 

ההפרשות החודשיות מחושבות מתוך ההכנסה החייבת של העצמאי, כלומר הרווח המחושב לפי ההכנסות בניכוי ההוצאות המוכרות. כמו כן החישוב הוא שנתי (סך כול ההכנסות השנתיות, מינוס ההוצאות השנתיות), אך ההפקדות הפנסיוניות הן חודשיות ומחושבות בהתאם לחלוקת ההכנסה החייבת (השנתית) ב-12. ישנן מדרגות שלפיהן נקבע סכום ההפקדה.

 

אחוז ההפקדה המזכה את העצמאים בהטבת מס הוגדל מ-16 אחוז ל-16.5 אחוז ובנוסף נוצרה הטבת מס נוספת: הפקדות בקרן השתלמות יוכרו כהוצאה מוכרת עד 4.5% מההכנסה. לפי החוק כל עצמאי חייב לחסוך לפנסיה, כל עוד הוא פעיל כעצמאי יותר משישה חודשים וגילו נע בין 60-21 שנה. יחד עם זאת, אם העצמאי היה בן 55 ומעלה בתאריך 1/1/2017, חובת ההפקדה לא תחול עליו. החישוב של ההפקדה לפנסיה, מעט מורכב, שכן הוא נקבע לפי אותן מדרגות: עבור הכנסה שגובהה עד מחצית השכר הממוצע במשק, העובד מחויב להפקיד 4.45 אחוז מההכנסה החייבת. הכוונה היא לכך שעבור 58,038 השקלים הראשונים בשנת המס, על העובד להפריש 4.45% לכל הפחות. הביטוי "הכנסה חייבת" משמעו הרווח שמחושב לפי סך כל ההכנסות פחות סך כל ההוצאות המוכרות (לא כולל פטורים ממס או קיזוזים). לפיכך, החל מהשקל הראשון ועד 58,038 שקלים, סכום ההפקדה השנתי יעמוד על 2582.69 שקלים.

 

המדרגה השנייה מתחילה ממחצית השכר הממוצע ומסתיימת בגובה השכר הממוצע. עבור נתח זה מההכנסות, יפקיד העובד 12.55% לפנסיה. גובה השכר הממוצע במשק עומד נכון להיום על 116076 שקלים בשנה. אי לכך, החל מהשקל ה-58,039 ועד 116,076 שקלים, יפקיד העובד 7,283.77 שקלים מדי שנה, המהווים 12.55 אחוז סך הכול. ומה לגבי יתרת המשכורת שמעבר לשכר הממוצע במשק? ובכן, כל שקל שמעבר לתקרה זו, לא יחויב בהפקדה. בהתאם לזה, אם לצורך העניין העובד משתכר 120,000 שקל מדי שנה, הרי שמבחינת החוק החדש, יהיה מחויב להפקיד 2,582.69 + 7,283.77 = 9,866.46 שקלים בלבד. שימו לב רק לעובדה שהשכר הממוצע במשק לא מתייחס לנתונים שמספקת אחת לחודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אלא לשכר הממוצע המוגדר על ידי המוסד לביטוח לאומי.

 

אם ההכנסה החייבת לא ידועה, העצמאי יכול להפקיד הפקדה רבעונית או חודשית מינימלית של פחות מ-1,000 שקלים ולהשלים את ההפקדה בסיום השנה בהתאם להכנסה החייבת או להפקיד באופן רבעוני או חודשי הפקדות בהתאם להכנסה המוערכת, ולבצע בסוף השנה את ההתאמות הנדרשות.

 

חוק פנסיה לעצמאים

 

5. מה הן הסנקציות שיוטלו על עצמאי שיבחר לא להפקיד כספים לפנסיה?

 

בכל מקרה קחו בחשבון שלאחר שתגישו את הדו"ח השנתי למס הכנסה, תקבלו הודעה רשמית מ"המרכז לגבייה" ובה פירוט של הסכום שעליכם להשלים. זאת כמובן אם לא הפקדתם את הסכום הנדרש על פי החוק. ומה הן הסנקציות שתיאלצו לעמוד בהן אם בכל זאת לא תשלימו את ההפקדות המבוקשות? ובכן, אם לא תפקידו את הסכומים הנדרשים לאחר שתקבלו את ההודעה הרשמית מטעם "המרכז לגבייה", תחויבו לשלם קנס צנוע יחסית בגובה של 500 שקלים בלבד.

 

חשוב רק לזכור שההפקדות לפנסיה לא נועדו לסייע לכם להתחמק מתשלום הקנס, אלא להעניק לכם רשת ביטחון כלכלית, מעבר לקצבת הזקנה הצנועה. נכון להיום קצבת הזקנה שמספק המוסד לביטוח לאומי נעה בין 2,200-1,500 שקלים וכפועל יוצא מכך, עצמאי שמסתמך עליה ועליה בלבד, לא יוכל להתקיים מן הסתם בכבוד.

 

אז נכון, תמיד עומדת לכם האפשרות לחסוך כספים לפרישה לגמלאות באופן עצמאי בתיקי השקעות, בבנקים וכיוצא באלה. יחד עם זאת, לחיסכון המבוצע באמצעות מוצרי החיסכון הפנסיוניים של המדינה קיימים לא מעט יתרונות משמעותיים שחשוב להתייחס אליהם. היתרונות המרכזיים העומדים לצד המוצרים הפנסיוניים של המדינה, הם דמי ניהול נמוכים יחסית, ניהול מקצועי ואמין של הכספים שלכם והטבות מס משמעותיות שלא ניתן להקל בהן ראש. אם לא די בכך, נציין עוד שבבחינה מעמיקה של התשואות שהצליחו מוצרי הפנסיה השונים להשיג בעשורים האחרונים, מתגלה תמונה הרבה יותר חיובית ממה שנהוג לתאר באמצעי המדיה השונים. הכוונה היא לתשואות ממוצעות של 6-4 אחוזים. קחו זאת לתשומת לבכם ותדאגו שיהיה לכם ביטוח פנסיוני אמין.

 

שאלות נפוצות

 

-האם החוק חל על כל בעל עסק?

 

החוק חל על עצמאי שמנהל עסק למעלה משנתיים.

 

-האם מקבלים הטבות מס לאחר החוק החדש?

 

כן, במידה והמפקיד שילם לאורך השנים מיסים.

 

-אילו עוד הטבות החוק כולל?

 

עצמאים בעלי הכנסה נמוכה ישלמו פחות לביטוח לאומי, ויוכלו למשוך שליש מהחיסכון אם העסק ייסגר.