בסוף 2016, אחרי לא מעט דיונים שנערכו בנושא, אושר החוק שמחייב את ציבור העצמאים לחסוך לפנסיה. החוק נכנס לתוקפו בינואר 2017 במטרה ברורה לתקן את הפערים הקיימים בין עצמאים ושכירים בישראל. פערים שנוצרו בעיקר בכל מה שקשור לחיסכון הפנסיוני, הזכאות לדמי אבטלה ותשלומי הביטוח הלאומי. במדריך שלפניכם נתמקד בפן החיסכון לפנסיה של חוק פנסיה חובה לעצמאים ונענה על שאלות שכיחות וחשובות בנושא.

 

עיקרי החוק

האם החוק אכן מיטיב עם עצמאים?

כמה צריך לחסוך?

שאלות נפוצות

 

אז למה בעצם היה צריך חוק פנסיה לעצמאים?

 

לפי הנתונים שאספה הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), נכון להיום כ-400 אלף ישראלים מתפרנסים כעצמאים, המהווים כ-12.5 אחוז מכלל המועסקים במשק הישראלי. חלק ניכר מהעצמאים, בדגש על העצמאים ברמות ההכנסה הבינונית והנמוכה, לא מפרישים כספים לחיסכון פנסיוני וכתוצאה מכך עשויים בהחלט למצוא את עצמם בגיל מבוגר, ללא מקור הכנסה.

 

בשנת 2008 נכנס לתוקפו חוק פנסיה חובה לשכירים, אך לעומת זאת עצמאים לא היו מחויבים מעולם להפריש כספים לפנסיה. כתוצאה מכך נוצר פער בלתי נמנע בשיעור ההפרשה לפנסיה בין אוכלוסיית העצמאים לאוכלוסיית השכירים.

 

עיקרי החוק

 

החל מתחילת שנת 2017 נוצר חוק הנקרא פנסיה חובה לעצמאים, המחייב להפריש כספים למוצר חיסכון פנסיוני. הכוונה היא לקופת גמל, ביטוח מנהלים או קרן פנסיה. מדובר בסכומים מוגדרים, הנקבעים בהתאם לרמת ההכנסה של העצמאי. כמו כן החוק מגדיר כי עצמאים שהפסיקו באופן מוחלט לעבוד במשלח ידם או עצמאים שסגרו את העסק שלהם, יוכלו למשוך עד שליש מההפקדות בקופת הגמל או קרן הפנסיה, או סכום כסף המקביל לשלושה חודשי שכר מינימום (לפי הגבוה מהם). יש לציין כי מדובר בתחליף לא מוצלח במיוחד לדמי האבטלה שלהם זכאים השכירים, אך לא העצמאים. מומלץ לקרוא גם על קרן השתלמות לעצמאים.

 

כמו כן אחוז ההפקדה המזכה את העצמאים בהטבת מס הוגדל מ-16 אחוז ל-16.5 אחוז ובנוסף נוצרה הטבת מס נוספת: הפקדות בקרן השתלמות יוכרו כהוצאה מוכרת עד 4.5% מההכנסה. לפי החוק כל עצמאי חייב לחסוך לפנסיה, כל עוד הוא פעיל כעצמאי יותר משישה חודשים וגילו נע בין 60-21 שנה. יחד עם זאת, אם העצמאי היה בן 55 ומעלה בתאריך 1/1/2017, חובת ההפקדה לא תחול עליו.

 

חוק פנסיה לעצמאים

האם בסופו של יום החוק החדש מיטיב עם העצמאים?

 

מן הסתם, בדומה לכל מהלך גדול שבו המדינה מכריחה ציבור כזה או אחר לעשות דבר מה, הרי שגם חוק פנסיה חובה לעצמאים, הצליח לעורר לא מעט ויכוחים. במאמר זה, נתמקד אך ורק בצד של החיסכון לפנסיה ולא ניגע באספקטים אחרים הנוגעים לקונפליקט שהצליח לייצר החוק, כמו האם מדובר בפתרון הולם לבעיית דמי האבטלה או האם ההתערבות של המדינה בנושא הפנסיה מוצדקת או לא. ובכן, ישנן מן הסתם דעות בנושא לכאן או לכאן, אך כשמסכמים את כל הטיעונים ומביאים בחשבון את היתרונות והחסרונות, קשה שלא להגיע למסקנה כי סך הכול מדובר בחוק חיובי ביותר עבור ציבור העצמאים בישראל. הסיבה לכך נעוצה בעובדות הבאות:

 

· עצמאים רבים מאוד בישראל לא מבטחים את עצמם ולא חוסכים – כפי שוודאי אין צורך לספר לכם, כלל וכלל לא קל להיות עצמאי בישראל בימינו. רוב רובם של העצמאים בישראל מוצאים את עצמם במאבק יומיומי כדי להצליח להתפרנס בכבוד והמכשולים העומדים בפניהם רבים ומגוונים: מוסר תשלומים לקוי, תנאי השוק הקשים, מסים גבוהים ועוד. המציאות המורכבת והבעייתית הזאת, גורמת לכך שחלק ניכר מהעצמאים פשוט לא מפקידים כספים למען העתיד שלהם, לא דרך קרן פנסיה ולא בשום דרך שהיא. אז אמנם מדובר במהלך שבו המדינה מחייבת את העצמאי לעשות דבר מה שהוא לאו דווקא מעוניין לעשות מרצונו החופשי, אך בכך המדינה מצמצמת את הסיכוי שיסבול מעוני לעת זקנה.

 

· ההפקדות לחיסכון הפנסיוני גבוהות יותר מהקטנת ההכנסה נטו – במקביל להפיכת החיסכון לפנסיה לחובה, המדינה גם שינתה את שיעור ההפרשות שלציבור העצמאים לביטוח לאומי. השילוב בין הקטנת ההפרשה לביטוח לאומי לבין הטבת המס המתקבלת כשמפקידים לפנסיה, יוצר מצב חיובי שבו הפקדות העצמאי לפנסיה גדולות יותר מהקיטון בהכנסה שלו נטו, בשיעור שיכול להגיע עד פי חמישה.

 

· יצירה של קצבה בגיל הפרישה –ההכנסה שתתקבל לאחר הפרישה לגמלאות תלויה בעיקר בחוסך עצמו. אם אתם בונים על המדינה שתשלם לכם קצבת הכנסה, חשוב שתדעו שהקצבה שמספק הביטוח הלאומי נעה בין 2,200-1,500 שקלים בלבד ולפיכך היא לא מאפשרת חיים מכובדים. כדי שנוכל להפסיק לעבוד בשלב כזה או אחר, עלינו להפריש כספים לחסכון פנסיוני. מובן שניתן לחסוך גם באופן עצמאי, אבל קחו רק בחשבון שהתשואות שהצליחו להשיג מוצרי הפנסיה השונים בשני העשורים האחרונים, נעו בין 6-4 אחוז ויתרה מכך, זכרו שכל הרווחים הינם פטורים ממס.

 

חוק פנסיה לעצמאיםכמה כסף צריך לחסוך?

 

ההפרשות החודשיות מחושבות מתוך ההכנסה החייבת של העצמאי, כלומר הרווח המחושב לפי ההכנסות בניכוי ההוצאות המוכרות. כמו כן החישוב הוא שנתי (סך כול ההכנסות השנתיות, מינוס ההוצאות השנתיות), אך ההפקדות הפנסיוניות הן חודשיות ומחושבות בהתאם לחלוקת ההכנסה החייבת (השנתית) ב-12. ישנן שתי מדרגות שלפיהן נקבע סכום ההפקדה:

 

· עבור חלק ההכנסה שגובהו עד 50% מהשכר הממוצע במשק (נכון לשנת 2017, עד 4,836.5 ₪), יש להפקיד 4.45 אחוז מההכנסה החייבת.

 

· עבור יתרת ההכנסה, כלומר מעל 50% מהשכר הממוצע במשק ועד גובה השכר הממוצע (נכון לשנת 2017, 9,673 ₪), יש להפקיד 12.55% מההכנסה החייבת.

 

· עבור כל שקל שהעובד משתכר מעבר לגובה השכר הממוצע במשק, לא חלה החובה להפריש לחיסכון.

 

אם ההכנסה החייבת לא ידועה, העצמאי יכול להפקיד הפקדה רבעונית או חודשית מינימלית של פחות מ-1,000 שקלים ולהשלים את ההפקדה בסיום השנה בהתאם להכנסה החייבת או להפקיד באופן רבעוני או חודשי הפקדות בהתאם להכנסה המוערכת, ולבצע בסוף השנה את ההתאמות הנדרשות. מי שיבחר לא להפקיד כספים לחיסכון פנסיוני כפי שמחייב החוק יהיה מחויב לשלם קנס בגובה 500 שקלים מדי שנה.

 

חוק פנסיה לעצמאים

 

שאלות נפוצות

 

-האם החוק חל על כל בעל עסק?

 

החוק חל על עצמאי שמנהל עסק למעלה משנתיים.

 

-האם מקבלים הטבות מס לאחר החוק החדש?

 

כן, במידה והמפקיד שילם לאורך השנים מיסים.

 

-אילו עוד הטבות החוק כולל?

 

עצמאים בעלי הכנסה נמוכה ישלמו פחות לביטוח לאומי, ויוכלו למשוך שליש מהחיסכון אם העסק ייסגר.